חוסר ידיעה - המסע של ספארקל אל עולם הבדסמ חלק חמישי

חוסר ידיעה

אני שולחת כל יום. את ההודעות, המשימות היומיות שלי.


בהתחלה אלו משפטים קצרים. 'היה לי יום נחמד בעבודה. הצלחתי לפתור משהו שאחרים לא הצליחו'

שולחת בדיוק 3 תמונות ולא יותר. זה לא לגמרי מרגיש לי נוח עדיין. אבל אני סקרנית ורוצה לעבור סשן. זה מרתק ואתי, מסקרן אותי, מחרמן אותי.



אנחנו מדברים כמעט כל יום בטלפון.

'איך היה לך היום זונה שלי? אני גאה בך על ההתקדמות'. שאלות עלי, על עצמי. העדפות שלי. מה אני אוהבת? מה אני חושבת שיקרה בסשן הראשון.
כל שיחת טלפון שמגיעה ממנו גורמת לי לדפיקות לב מואצות, נשימות מהירות. אבל מצד שני, אנשים סביבי פתאום אומרים לי שאני רגועה יותר, וזה מוזר לי. אם הם היו יודעים מה אני עושה, עם מי אני מדברת, התגובה שלהם כנראה תהיה אחרת.

ואחרי כמעט שבוע של שיחות, פתאום האדון אומר לי-



'זונה שלי, אני חושב שאת מוכנה לסשן הראשון'


מרוב בהלה אני כמעט ומנתקת לו את הטלפון.
הוא מסביר מתי זה יהיה אפשרי, ואומר שלפי דעתו עדיף שזה יהיה אצלי בבית. אבל אני לא מכניסה גברים אלי הביתה. בכלל. הוא משאיר לי את אפשרות ההחלטה, ואני לחוצה.
אז בערב אני שולחת הודעה למי שהכירה ביננו. מסבירה לה את הסיטואציה ותוך כדי שאני כותבת לה, אני מבינה. אני לא מכניסה גברים הביתה, נכון. אבל הוא לא 'גברים' הוא אדוני וזה שונה.

אז אני שולחת לו שזה בסדר.
ויהיה סשן. עוד יומיים. אני לחוצה ונרגשת ובקושי נרדמת. ובלילה אני חולמת על הסשן ועל מה יהיה.

והנה יום חדש.

ואני מבועתת כרגע.

מבועתת.

לקחתי היום בבוקר ריטלין כי היה יום עמוס בעבודה שכלל קובץ של 200 עמודים שהייתי צריכה לקרוא ולתמצת. אז מה שקורה כרגע זה שאני מרוכזת וסיימתי את כל המשימות שלי בעבודה, אבל אני גם מרוכזת ברגשות שלי ובמחר.

האם מאוחר מידי להתחרט?



אני רוצה להתחרט? ואולי אני פשוט רוצה להיות כבר אחרי, אחרי הסשן שייתן חותם סופי של שייכות לאדון ולכן אני לחוצה?

יש לי כל כך הרבה דברים לארגן למחר.

את המיטה, אביזרים שונים.

מה הולך להיות מחר?

בתור אחת שיודעת תמיד, כל כך הרבה יותר קשה לי עם חוסר הידיעה.

קשה לי עם זה שיש דברים שאני לא שולטת בהם.

אבל אני צריכה לשחרר את השליטה פה.

זה יהיה לי טוב.

להיות הזונה שלו.

הכלבה שלו

השרמוטה שלו.

השפחה שלו.

ואני כותבת את זה וזה רק מלחיץ אותי יותר. אבל בצורה מוזרה גם גורם לי להיות חרמנית יותר.

פאק. אני כל כך מבולבלת עכשיו.

ובלחץ.

אני ממש בלחץ עכשיו.



כך התחיל המסע של ספארקל אל עולם הבדס"מ

שיתוף הפוסט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *