עולם שלם - חלק שלישי במסע של ספארקל אל עולם הבדסמ

עולם שלם

טלפון מחסוי.

אני יודעת יפה מאוד מי מתקשר. הלב שלי כרגע כבר לא נמצא במקום.

מה אני עושה?? עונה? לא עונה?

אני מוכנה לזה בכלל?

שלום.

שלום לך,

אני מניח שאת כבר יודעת מי אני. הוא אומר.

הקול שלו אסרטיבי לחלוטין. סמכותי.

אני- שמנהלת את כולם מסביבי, שאף אחד לא הצליח לנהל אותי. משתטחת אוטומטית מולו.

Woman nude #M0630 Art Print by William Langeveld 


כן, אני עונה. אני יודעת.

הוא שואל שאלות, מי אני, בת כמה. שואל על הניסיון שלי בזוגיות, הניסיון המיני.

עם קונדום? בלי קונדום?

והוא אומר לי שמאחר ואני לא שלו עדיין, הוא לא יכול לדרוש ממני, אבל הוא מבקש, שאף פעם אף פעם לא אזדיין בלי.

מה הניסיון שלך בעולם השליטה?

אני נבוכה מאוד, אבל עונה על הכל.

הוא קצת מחייך , שומעים בטלפון, ואומר: עולם השליטה די שונה מזה. אני אסביר לך עוד מעט.

מספרת על עצמי. הרבה. משהו בקול שלו גורם לי לסמוך עליו. אבל ההיגיון, ההיגיון אומר לי 'תגידי לי מה את נורמלית? את לא מכירה אותו, הוא מספר לך על דברים מוזרים, הוא מבקש ממך לסמוך עליו בעיניים עצומות, לציית לו. הוא דורש ממך ציות. הוא לוקח אותך.את מבינה את המשמעות של זה?'

אני יושבת בחוץ, משוחחת בטלפון, כל הגוף שלי רועד מהלחץ, מקשיבה לו .


והוא מסביר לי על עולם השליטה, כמה שהוא מחזורי, מעגלים. כמה שזה מיסטי והגיוני ומטורף ומסדר לי פתאום דברים בראש.

אני שומע כמה שאת שפחה הוא אומר. לפי מה שאת מספרת, החוויות המיניות שלך. הרצון לגרום לפרטנר להנות לפני שאת נהנית.

הצורך להוריד את השליטה.

הרבה שפחות בחיים האמיתיים הן מנהלות גדולות, בוסיות , כאלו ששולטות בכל רגע בחיים שלהן. פה זו ההזדמנות שלהן להשתחרר. אין שיפוטיות בעולם השליטה. את יכולה להגיד מה שאת רוצה, לפנטז על מה שאת רוצה, להיות מי שאת רוצה. אנחנו לא שופטים.

והוא ממשיך ומספר.

מה התנאים, מה זה אומר. מה אני ארוויח מזה.

ואני מקשיבה, מרגישה שיכולה להקשיב לו במשך יממה שלמה. רק לשמוע את הקול שלו לידי, פה, גורם לי להיות רגועה יותר. מסביר לי שברגע שאהיה שלו, זו יותר לא אני,אני השפחה שלו, אני הזונה שלו, ואני קוראת לו רק בתור אדוני.  כשאני שומעת אותו, זה נשמע לי יותר הגיוני לקרוא לו ככה. כל כולו אומר אדנות.

הוא לא חושב שאני מוכנה עדיין להצטרף לעוד מישהי, הוא חושב שאני קודם צריכה לעבור תהליך, ללמוד את מקומי ואת עצמי, רק אז אוכל להצטרף.

במידה ואני ממשיכה:

אני הופכת להיות שייכת לו. המחשבות שלי, הגוף, כל כולי.

אני צריכה לשלוח לו כל יום מייל. אם אני רוצה להזדיין עם אחרים זה רק באישורו.

אני עושה כל מה שאני אומר.

אני צריכה להבין לאן אני נכנסת.

'הבנתי' אני אומרת.

'ואם אני אתחיל, ואחליט שאני לא רוצה להמשיך?'

אז אנחנו ננתק כל קשר הוא עונה. שום דבר לא יוצא החוצה, לא תהיה שום יצירת קשר לאחר מכן. כאילו כלום לא קרה.

הוא מבטיח לי כבוד, פרטיות ודיסקרטיות. הכל נשאר בינינו.

טוב, הוא מסיים את השיחה, אני נותן לך חצי שעה. עוד חצי שעה אני מתקשר ואת אומרת לי מה החלטת.

להתראות.

והוא מסיים את השיחה.

רוצים לקרוא עוד סיפורי צייצנים?


גילוי נאות: התמונות המלוות את הסיפורים באתר הן של אמנים עצמאיים וקולגות מרחבי העולם , אנחנו אוצרים אותם באהבה.
כל רכישה של פריטי האמנות תומכת באמנים וגם מזכה אותנו בסכום פעוט שמסייע לנו להמשיך ליצור עבורכם את התכנים הכי שווים שאנחנו יכולים.

שיתוף הפוסט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *